3 חודשים בואן במערב ארה"ב

רקע לטיול

בסוף שנת 2021 אני (ים) ודן יצאנו לטיול סוף תואר של תשעה חודשים במרכז אמריקה וארה"ב.
לארה"ב הגענו בתחילת חודש אפריל 2022, בטיסה ללאס וגאס שם פגשנו את ההורים שלי שבאו לשבועיים לטייל איתנו. השכרנו רכב ועשינו מסלול של שבוע שהתחיל בוגאס והסתיים בבולדר קולורדו, שם חגגנו פסח עם משפחה שגרה שם וגם קנינו ואן ושיפצנו אותו לבית (את הטיול הזה נספר בסיפור דרך נפרד שנקרא - טיול של שבעה ימים מלאס וגאס לקולורדו דרך אריזונה ויוטה).
רוב המסלולים שרצינו לעשות בקולרדו בחודשים אפריל- מאי עוד היו סגורים בגלל שלגים, מה שגרם לנו להחליט לעשות סוג של מסלול מעגלי ולחזור לכאן בסיום הטיול וגם למכור כאן את הרכב.
הסיפור שלנו יתחלק לשניים:
1. הסבר על ההתארגנות לואן לייף, קניית רכב והסיפור האישי שלנו בשיפוץ של אחד כזה.
2. טיול של שלושה חודשים בואן, לינה בנקודות בדרך, פארקים וערים.

ואן לייף - איך ולמה?

בפרק הזה ניתן מידע טכני על קניית רכב בארה"ב, נענה על למה לדעתנו זו הדרך הכי טובה לטייל במדינה הענקית הזו ונשתף בחוויה האישית שלנו בשיפוץ הואן למגורים.

נתחיל בלמה בכלל לקנות רכב?
הגענו לארה"ב אחרי ארבעה וחצי חודשים במרכז אמריקה, טיול בעלויות נמוכות בהרבה מאלו שתמצאו בארה"ב, ולמרות הכל, לא רצינו שזה יהיה מה שיפסול את הבחירה לטייל כאן.
כשחשבנו על ההוצאות שצפויות לנו בטיול של כשלושה חודשים בארה"ב הבנו שהשכרת הרכב ולינה יהוו נתח משמעותי מהתקציב שלנו, את עניין הלינה הבנו מהר מאוד שניתן לצמצם על ידי טיול עם ואן ונשאר להבין איך לצמצם את עלות השכרת הרכב.
ישנן חברות שונות שמציעות השכרת רכבים ואפילו ואן מובנה לטיול אבל מהר מאוד הבנו שהשכרת רכב משמעותה כסף שבוודאות לא יחזור אלינו בשום שלב.
ים מעצבת פנים כך שתכנון חלל הרכב היה די טריוויאלי עבורנו ומעבר לכך לשנינו יש ניסיון משמעותי בעבודה בעץ. בנוסף יש לנו משפחה עם סדנה בקולורדו כך שיכולנו להוזיל מאוד את העלויות בזמן הבנייה כי לא היינו צריכים לשלם על מגורים או על קניית כלי עבודה לפרוייקט, מה שהפך את הרעיון לאפילו יותר ממשי עבורנו.
אנחנו כן חושבים שאפשר לעשות את המהלך הזה גם בלי היתרונות שהיו לנו, אבל לא נשקר שזה מאוד הקל על התהליך. עוד אופציה טובה זה פשוט לקנות ואן שעובר בין מטיילים בדיוק כמוכם, כך שרוב הסיכויים שהוא יענה על אותם צרכים שלכם.

איזה רכב בחרנו?
אנחנו בחרנו לקנות ואן מוגבה, לאחר חיפושים רבים מצאנו ואן מסוג פורד אקונוליין e250 עם גג מוגבה, אמנם אי אפשר לעמוד ממש (אני יכולה, דן לא לגמרי) אבל ההגבהה משמעותית מאוד ומאפשרת לעשות הרבה דברים בתוך הרכב.
שקלנו את האפשרות של מיני-ואן אבל כשהבנו שזה לא מאפשר לנו לבשל או לבנות מטבח בתוך הרכב פסלנו את האפשרות הזו, מה גם שלגור ברכב קטן למשך זמן לא קצר במיוחד הרגיש די קלסטרופובי.
בנוסף, הואן זו האופציה הנוחה והגדולה ביותר בקטגוריה, כי כאשר מטיילים עם קרוואן קשה מאוד לחנות בתוך העיר וצריך בהרבה מקרים לחפש חניה יעודית וגדולה ולפעמים קשה מאוד למצוא חניות כאלו (יש ערים שמגבילות את אורך ואפילו את גובה הרכב בחלק מאזורי החניה), ועוד דבר משמעותי לא פחות זה שקרוואן צורך דלק בכמויות, לעומת ואן שהצריכה שלו די ממוצעת.

לאחר קניית הואן התחלנו לתכנן את פנים הרכב ואת תהליך השיפוץ. תכננו מיטה שנפתחת לספסל כך שנוכל גם לשבת וגם לנצל יותר מהחלל כשלא ישנים. היה לנו חשוב שיהיה מטבח נוח לבישול בתוך הרכב וכיור לשטיפת כלים כך שלמעשה נוכל לעשות כמעט כל מה שנצטרך בתוך הרכב ונרגיש הרבה יותר מוגנים (מבחינת חיות או מבחינת מזג אוויר).

אז איך קונים רכב בארה"ב?
איך לחפש רכב –
כמו בארץ תוכלו לבחור בין קניית רכב מיד פרטית או מסוחר, כשמדובר בואן לסוחרים יש הרבה אופציות להציע לכם אך המחיר יכול להיות מעט גבוה יותר מהמחירים בשוק. קניה מיד פרטית עשויה להיות זולה יותר אך כמובן יש להיות זהירים ולבדוק טוב שמי שאתם קונים ממנו אכן בעל הרכב.
את הרכב ניתן לחפש באתרים כמו craigslist, cargurus (פרטיים וסוחרים) ואפילו ב Facebook marketplace.
איך עובד תהליך הקניה –
*אנחנו קנינו את הרכב שלנו במדינת קולורדו ויתכנו שינויים במידה ותעשו את התהליך במדינה אחרת.
בעל הרכב מחזיק כמובן גם ברישיון הרכב וכדי למכור לכם אותו על גבי הטופס עצמו הוא צריך לחתום שהוא מעביר אותו אליכם. חשוב מאוד לוודא שמספר השלדה של הרכב (VIN) ,תואם את מספר השלדה שרשום ברישיון. בנוסף הוא צריך לתת לכם שטר מכירה, זהו מסמך שנכתב על ידי המוכר בטקסט חופשי שאומר שהוא מוכר לכם את הרכב במחיר כלשהו, לפי המחיר הזה תשלמו את המיסים בעת העברת בעלות הרכב על שמכם. בנוסף, כדי להעביר בעלות יש לבצע בדיקת פליטת גזים לרכב (נקראת emission test) שעולה כ 25$ וניתן לבצע בהרבה מכוני רישוי שפזורים (המוכר לא חייב להיות איתכם אבל זה שלב שיכול להכשיל את כל התהליך אז אנחנו קבענו עם המוכר שלנו ועשינו יחד את הבדיקה ולאחר מכן נתנו לו את הכסף ולקחנו את הרכב). בנוסף לטפסים יש לבצע ביטוח לרכב וללא ביטוח לא נין להעביר בעלות. עם רישיון הרכב, שטר המכירה, תוצאות הבדיקה וטפסי הביטוח יש ללכת למשרד הרישוי, בארהב זה נקרא DMV, ולבצע את העברת הבעלות (המוכר לא חייב להיות איתכם זה) – ההליך כרוך בתשלום מיסי קניה של הרכב שכאמור למעלה יגזרו משטר המכירה (יש אנשים שמבקשים מהמוכר לרשום סכום אחר ממה שסוכם רק כדי להפחית במיסים ולרוב המוכרים מסכימים – מלבד המיסים הללו אין לסכום הזה כל משמעות). לאחר התשלום תקבלו את רישיון הרכ החדש ואת לוחית הרישוי החדשה שלכם.
*כחלק מתהליך הקניה שלנו הבאנו מכונאי פרטי שיעשה בדיקה כללית לרכב (שמענו על מכוני בדיקה שיכולים לעשות בדיקה כללית לרכב אבל לא בדקנו את האופציה לעומק), הוא גם ידע להעריך במקום אילו טיפולים הרכב יצטרך במידה ונקנה אותו ואחרי הקנייה חזרנו אליו להמשך טיפול.
*שימו לב שלא כל מדינה מאפשרת לתיירים לרשום את הרכב על שמם ולכן אולי תצטרכו לרשום את הרכב על שם בן משפחה או לרשום אותו על שמכם במדינה אחרת. כדי לרשום את הרכב במדינה אחרת תצטרכו לשלם ולבצע בדיקה בשם VIN CHECK שמאמתת את מספר שלדת הרכב עם תיאור הרכב שרשום במערכת הרכבים האמריקאית ועלות הבדיקה הזו היא כ 25$ (ניתן לבצע במכון בו תבצעו emission test או ב DMV עצמו).

Great Sand Dunes - Colorado

את היום הראשון שלנו לטיול התחלנו מבולדר קולרדו בנסיעה דרומה על כביש 285 המהמם (נסיעה יפיפה, פסגות מושלגים ונחלים). התכנון היה לישון בקרבת ה great sand dunes NP כדי לקום בבוקר ולטייל, חיפשנו חניון נעים שיתן לנו סיפתח טוב לשגרה החדשה שלנו ואכן מצאנו ב iOverLander חניון חינמי ממש נעים, מקומות מסודרים לכל רכב עם מרחק אחד מהשני ופרטיות, שולחנות פיקניק ורבע שעה נסיעה לפארק. החנינו את הרכב והתחלנו לבשל את ארוחת הערב הראשונה שלנו בואן, סיימנו להתלהב מכל דבר אפשרי בבית החדש שלנו שבנינו (סתם, רק התחלנו) והלכנו לישון.
בבוקר למחרת השתדלנו להגיע כמה שיותר מוקדם לפארק עצמו, ההליכה בדיונות כולה בשמש ישירה אז עדיף שלא לצאת בשעות החמות. עוד דבר שחשוב לבדוק לפני זו הרוח, אנחנו היינו ביום עם רוח חלשה יחסית אבל ברגעים בהם היא מתחזקת החול שעף על הגוף ממש לא נעים – כך או כך חשוב להביא משקפי שמש להגנה על העיניים ולשקול גם בגדים ארוכים.
בגדול אין ממש מסלול, בטח שלא מסומן – פשוט מגיעים לחניה הראשית ומתחילים לעלות במעלי הדיונות – מטפסים כמה שרוצים ואז חוזרים – מה שהופך את הטיול למאוד גמיש מבחינת זמנים. תחילת המסלול כרוכה בחציית פלג מים קטן, לפחות כשאנחנו היינו המים שזרמו היו רדודים אבל יכול להשתנות בהתאם לעונה.
הנוף מלמעלה מהמם, ואם עולים מספיק אפשר גם לראות את הדיונות ממשיכות עוד ועוד – מראה ממש מיוחד.
הרבה אנשים הביאו בורדים לגלישה על הדיונות (אפילו משהו מאולתר יעבוד), לא בדקנו אם אפשר להשכיר במקום אז אנחנו לא יודעים להמליץ, אבל נראת כמו חוויה כיפית בעיקר עם ילדים.

Taos - New Mexico

עיירת אמנים קטנה ומתוקה בניו מקסיקו. חנויות בוטיק, סמטאות קסומות בתי קפה וגלריות.
כל המבנים בעיירה עשויים בוץ ועץ, והעיירה מוכרת במיוחד בשל שכונת taos pueblo העתיקה שנשמרה כאלף שנים, ומשמשת היום כשכונת מגורים ותיירות.
לצערנו כשהגענו למקום התברר לנו שמאז תחילת הקורונה ועד היום השכונה נסגרה למבקרים, הכניסה לפואבלו היא כמו דרך שער קיבוץ עם שומר, ונכון להיום הכניסה היא לתושבים בלבד.
אומנם הפואבלו זה מה שמשך אותנו למקום אבל נהננו מאוד גם רק מההסתובבות בעיירה עצמה.
בלילה חנינו בוולמרט, ובמהלך היום כשהסתובבנו בעיר חנינו בחניה חינמית שנמצאת על הרחוב הראשי (יש שלט, לא תפספסו).

Santa Fe - New Mexico

סנטה פה היא בירת מקסיקו סיטי ואחת הערים העתיקות בארה"ב. היא נחשבת לאחת מערי האומנות הגדולות בעולם בשל הגלריות והמוזיאונים הרבים שבה.
האדריכלות המקומית יפיפיה ומתמקדת בבניה בבוץ ועץ ויוצרת תחושה מרתקת של חזרה בזמן לצד מודרניזם. מספיק השיטוט ברחוב ובסמטאות בשביל להכנס לאווירה המיוחדת של המקום.

נקודות עניין בולטות:
Santa Fe Plaza - כיכר מרכזית עם חנויות ודוכנים.
Sena Plaza - שדרת חנויות בקרבת הפלזה, המשך של הכיכר.
Canyon Road - רחוב אמנים, הרבה גלריות ובתי קפה.
Santa Fe Railyard - סטייל מתחם התחנה, חנויות, דוכנים מסעדות. בימי שלישי ושבת מתקיים במקום שוק איכרים (Farmers Market) ויש הרבה דוכנים מקומיים של אוכל, צמחים, אומנות ועוד.

כמו שכבר אמרתי, סנטה פה מלאה תרבות ומוזיאונים.
אולי המוכר ביותר מבניהם הוא Georgia O'keeffe Museum שמציג אוסף ציורים של הציירת המפורסמת ג'ורג'יה שחיה רוב חייה בעיר ומזוהה מאוד איתה.
במוזיאון דורשים הזמנה מראש, אבל כיאה לטיול שלנו מאוד קשה לתכנן מראש ולכן פשוט הגעתי למוזיאון בתקווה שיהיו כרטיסים פנויים במקום ולמזלי כך היה. הגענו בבוקר והחלון הפנוי היה לקראת הצהריים, התבקשנו לשלם על הכניסה במקום (עלתה 20$ לאדם) ולחזור בשעה שאליה ההזמנה.
עוד מקום מאוד מיוחד, בעיקר לחובבי אדריכלות ועיצוב פנים זה הבית של ג'ורג'יה שממוקם מחוץ לסנטה פה (בערך 40 דקות נסיעה) ואליו יש סיורים מודרכים מדי יום עם כמות מצומצת של קהל, ובמקרה הזה באמת חייב להזמין מראש באתר אם רוצים להגיע.
מוזיאונים נוספים ששמעתי עליהם אבל לא ביקרתי בעצמי:
Mueseum of internation folk art
MoCNA

מבחינת לינה עם הואן בעיר - את הלילה הראשון העברנו בחניה של IHOP, ואת הלילה השני בחניה של Walmart (שימו לב שאם אתם עם קראוון ולא ואן כנראה שאסור להחנות שם, ממליצים לקרוא את השלט עם ההגעה).

Ah-shi-sle-pah Wilderness - New mexico

אחד המקומות היותר מיוחדים שביקרנו בהם! האזור לא מאוד מוכר בקרב מטיילים, שמענו עליו מבת דודה שלי שהמליצה לנו עליו ובאמת כשטיילנו שם היינו לגמרי לבד. לפי מה שקראנו צילמו שם את מלחמת הכוכבים, וזה באמת תואם את התחושה כאילו נוחתים בחלל.
גבעות וסלעים מגולפים במי שטפונות שעם הזמן והשנים יצרו צורות מיוחדות שמזכירות פטריות!
הגעה: בגוגל מפס לנווט ל Ah-Shi-Sle-Pah Wilderness trailhead , זה לא מוביל ממש עד לתחילת המסלול אז צריך להמשיך עם הכביש עוד כמה דקות עד שרואים שלט מימין (אם באים כמונו מכיוון מזרח) ושטח חניה שם מחנים את הרכב ומתחילים במסלול. שימו לב שמדובר בכביש עפר וחשוב לבדוק לפני שהוא לא בוצי או הוצף בגשמים ובאמת אפשר לעבור בו. כשאנחנו ביקרנו בתחילת חודש מאי הוא היה יבש לגמרי אבל עדיין לא הכביש הכי נוח לנסיעה מה שהכריח אותנו לנסוע לאט מאוד.
מנקודת החניה יש שביל ברור בו מתחילים ללכת ישר, עד שמגיעים לאזור של כל הפטריות! המסלול במפס מי אומר להקיף מסביב, לפעמים נצמדנו אליו ולפעמים ירדנו קצת פנימה, בכל מקרה ממליצים להוריד את המסלול לטלפון ולשים לב לכיוון ההליכה שלכם כי בסוף מסתובבים וחוזרים את כל הדרך חזרה ובשלב מסויים היא עלולה להיות מעט מבלבלת.
אנחנו התחלנו את המסלול לקראת אחה"צ, השמש הייתה לקראת שקיעה וצבעה את הסלעים בצבע וצל שעוד יותר הוסיפו לחוויה. סך כל המסלול לקח לנו קצת יותר משעתיים, וזה כלל הליכה וצילום, נראה לנו מספיק אבל לא כדאי להיות גבוליים מידי עם השקיעה והחזרה לחניון.
חזרנו לרכב שחיכה לנו בתחילת המסלול ונשארנו בחניון ללילה, ובבוקר התחלנו את הנסיעה לכיוון מזרח אל Blue Mesa.

Blue Mesa - Arizona

בלו מסה (שולחן כחול בספרדית) זה מסלול קצר בתוך Pertified Forest National Park.
לפארק יש שתי כניסות, צפונית ודרומית כאשר אנחנו הגענו מהצפונית אחרי שטיילנו ב Ah-shi-sle-pah וסיפרנו עליו בפרק נפרד.
נסיעה יפה עם נקודות תצפית לאורך הדרך (יכולים לנסוע מצפון לדרום כמונו או להפך) לנוף של קניון בשכבות וגוונים משתנים.
בהגעה לנקודה של הבלו מסה יש מעין נסיעה מעגלית שבסופה אפשר להחנות ולצאת למסלול קליל ומעגלי בין הגבעות. תוכלו לראות גם את מאובני העץ היחודיים למקום ופזורים בצד הדרך. היה יפיפה ואנחנו ממליצים בחום!

Subway Cave - Sedona

הגענו לפלגסטף ומשם נסענו על כביש 89 a לסדונה, דרך מהממת ביופיה וממש ממליצים לנסוע בה.
הגענו לסדונה והתכנון הראשוני שלנו היה לחפש טיול של יומיים עם לינה בשטח, ואחרי שהבנו שרוב הטיולים באזור קצרים וחיבור של כמה מסלולים הרגיש מאולץ החלטנו לעשות שני טיולי יום קלילים, אחד בנוף הסלעי של סדונה ובוקר לאחר מכן בנוף קצת שונה של יער וקניון.
המסלול הראשון שבחרנו לעשות נקרא subway cave, והוא נמצא מרחק של בערך רבע שעה דרום מערבה מהעיר עצמה. המסלול השני שעשינו נקרא West Fork Trail ונספר עליו בפרק הבא.
נאמר שאפשר ואפילו כדאי להעזר באפליקצית maps me ולנווט למערה, אבל ניתן כמה דגשים שנראו לנו חשובים.
מתחילים את המסלול בחניה של boynton canyon trail, כרטיס שהייה בפארק ליום שלם עולה 5$ לרכב וקונים אותו במכונה שנמצאת בחניה עצמה.
אנחנו התחלנו את ההליכה בשעה 17:00, במחשבה שהמסלול יקח בסביבות השעה וחצי הלוך חזור, אבל בסופו של דבר היינו גבוליים עם השקיעה וחזרנו לרכב ממש באור אחרון. אנחנו כן חושבים שבגלל המזג אוויר החם עדיף לצאת לקראת אחה"צ - פשוט צריך לתכנן קצת יותר טוב, לקחת בחשבון שהמסלול עצמו הוא 8 ק"מ ולהוסיף זמן עצירות והתפננות במערה.
על המסלול עצמו -
מתחילים ללכת במסלול של בוינטון במשך 3.4 ק"מ, הליכה מהממת בשיחים ועמק, שמסביב הרי מסלע גבוהים בצבע חמרה. אחרי 3.4 ק"מ מגיעים לנקודה שבה צריך לפנות ימינה ובעצם לצאת מהשביל של בוינטון. הרבה אנשים מפספסים אותה וממשיכים ישר מהסיבה שהפארק לא מכווין אליה ואין שילוט, מה שכן יש, זה עץ גדול משמאל, וכמה גזעי עץ שוכבים מימין - נשמע אקראי ביותר אבל זה המעבר ל subway (מפס מי עוזר להבין איפה הפניה).
משם הדרך למערה די ברורה, יחסית בתחילת הדרך יש גזע עץ שצריך לעבור מתחתיו (תמשיכו, לא טעיתם) בהגעה למערה עצמה יש טיפוס קצר עד למעלה. נקודה מהממת ומיוחדת שממנה חוזרים את כל הדרך חזרה עד הרכב.

West Fork Trail - Sedona

הכניסה למסלול היא בחניה שהכניסה אליה נמצאת על כביש 89a המפותל, בגדול ברגע שהחניה מתמלאת הם סוגרים את הכניסה לרכבים וצריך להחנות בהמשך הכביש לצד הדרך וללכת את כל הדרך חזרה - לא הכי נוח או בטיחותי. כל עוד תגיעו מוקדם כנראה שתבטיחו את הכניסה שלכם לחניון (עולה 11$), אנחנו לא הגענו מאוד מוקדם אבל היינו ישראלים מספיק בשביל לעמוד לצד הכניסה לחניון (למרות שיש שלט שאומר שאין אפשרות לעמוד בתור) ואחרי שהתפנו כמה חניות הם פתחו שוב את הכניסה לחניון והיינו הראשונים להכנס.
מסלול יפיפה בקניון, עובר לאורך כל הדרך בנהר שבתקופה שלנו גם זרם והיה ממש מרענן וכיפי לאורך כל הדרך! אנחנו עשינו את המסלול עם סנדלים ואנחנו ממש ממליצים, יכולנו לעבור במים בקלות ובלי להתלבט וזה ממש הוסיף לחוויה. ממליצים להביא בגד ים בתיק/עליכם, יש הרבה פינות חמודות בהן אפשר ממש להכנס למים ולהתפנן.
סה" מסלול קליל, כמעט 11 ק"מ הלוך-חזור.

Grand Canyon - 3 days backpacking (permit)

הגענו ביום רביעי למשרד backcountry office (כניסה דרומית לפארק) בשביל לנסות לקבל פרמיט ללינה בגרנד קניון. פרמיט זה בעצם אשרה לשהיית לילה בפארק (מקבלים מקום לאוהל, אבל הציוד הוא שלך). אפשר להזמין כרטיסים מראש, לפי מה שהבנו, תאריכים נפתחים באתר כל פעם חודש קדימה, אבל יש גם אופציה לקבלת כרטיסים ברגע האחרון (זה מה שאנחנו עשינו) הכל שאלה של גמישות בזמנים שלכם.
איך זה עובד - בגדול עדיף להגיע כמה ימים לפני התאריך בו תרצו לצאת לטראק, ואז תקבלו במשרד מספר בתור לקבלת הפרמיט. כל יום בשעה 08:00 מקריאים את המספרים ואומרים מי המספר שקיבל ולאיזה חניון לילה, ומי שלא קיבל פרמיט מקבל מספר חדש ומחכה לבוקר למחרת.
אנחנו הגענו ביום רביעי בשעה 13:00 (ממליצים להגיע קודם, המשרד נפתח בשעה 08:00) וקיבלנו את המספר 9. לכאורה נראה מספר די גבוה והבחורה במשרד סיפרה לנו שבאותו יום לא חילקו פרמיטים בכלל אז ציפינו שיקח כמה ימים עד שנקבל את הפרמיט.
חזרנו כאמור בוקר לאחר מכן בשעה 08:00 בדיוק להקראת המספרים, למזלנו חילקו הרבה פרמיטים באותו יום (בערך 12) ואפילו היו מספרים שלא נכחו במקום מה שגרם לתור להתקדם מאוד מהר.
הראשונים בתור זוכים לבחור את החניון שירצו (בהתאם לפניות שמופיעה במערכת), לפעמים גם מספר הלילות הפנויים מוגבל ולכן אם תרצו שני לילות ויהיה פנוי רק לילה אחד תוכלו לקבל מספר חדש ולהמתין שוב - כנל לגבי פניות בחניון שתרצו.
לשמחתנו הרבה קיבלנו פרמיט כבר באותו בוקר ואפילו לשני לילות! מה שכן, החניון bright angel כבר היה מלא, ולכן הבחור במשרדים של הפארק הציע לנו מסלול שיתאים ללינה בשני לילות בחניון indian garden, מסלול שעובר כמעט בכל הנקודות בהן היינו עוברים אם היינו ישנים בברייט אנג'ל רק שביום השני אנחנו יכולים להשאיר את האוהל וציוד נוסף במחנה ולטייל עם משקל קל על הגב.
הוא היה מקסים ועזר לנו לבנות את המסלול לפרטי פרטים ובחרנו להקשיב להצעה שלו.
שילמנו במקום 44$ (11$ לאדם ללילה נכון לאותו תאריך) והלכנו להתארגן לקראת היציאה ביום למחרת.

יום ראשון בטראק
South Kaibab Trailhead to Indian Garden Campground
התעוררנו בשעה 04:30 עם כל הציוד מוכן ליציאה (ישנו מחוץ לפארק והייתה לנו נסיעה של רבע שעה עד לשם) וכבר בשעה 05:00 התייצבנו מחוץ למשרד backcountry office לעליה על השאטל לתחילת המסלול.
את הרכב השארנו בחניון שצמוד למשרד (וידאנו שמותר להשאיר שם את האוטו ללילה, שימו לב שזו לא חניית יום בלבד).
השאטלים בבוקר יוצאים פעם בשעה, ככה שהכרחי לדייק ואפילו טיפה להקדים (יש כמה תחנות, תוודאו במשרד איזו תחנה רלוונטית עבורכם).
הטמפרטורות בתוך הקניון גבוהות מאלו שמחוצה לו, והשמש במהלך היום מאוד חזקה, ולכן ההמלצה היא להתחיל כמה שיותר מוקדם בבוקר כדי לא להכנס לשעות החמות, או לפחות לבלות ליד מקור מים.
בשעה 05:30 ירדנו מהשאטל בתחילת המסלול והתחלנו ללכת תוך כדי זריחה.
המקטע הראשון (7.2 ק"מ) כולו בירידה עד לנקודה שנקראת Tipoff ששם יש התפצלות לפי המשך המסלול.
אנחנו פנינו מערבה לכיוון Indian Garden, מקטע יחסית מישורי (7.2 ק"מ).
לאורך המסלול היו שתי נקודות עצירה מסודרות עם צל ושירותים, ואחרי הליכה וכמה הפסקות הגענו לקמפ שלנו בשעה 12:30.
הקמפ היה מאוד מסודר, היו בו שירותים וכל אוהל קיבל אזור משלו עם שולחן פיקניק, קופסאת מתכת גדולה לאכסנת אוכל (להגן על האוכל מפני מכרסמים) ומתקן לתליית התיקים. ככל שתגיעו מוקדם יותר תוכלו לבחור את המקום שלכם.
הקמנו את האוהל, סידרנו את הציוד שלנו ונחנו בעיקר. יש נחל שעובר ליד המחנה אבל כשאנחנו היינו הזרימה הייתה די חלשה והתאימה בעיקר רק כדי להרטיב רגליים.
בשעה 16:30 יצאנו לנקודת תצפית שבה הכנו ארוחת ערב ונשארנו לראות את השקיעה.
קצת חששנו לחזור בחושך ולכן יצאנו מאוד מוקדם (יצא שקצת מוקדם מידי) אז ממליצים לבדוק לפני את שעת שקיעת השמש ולחשב את זמני ההליכה שלכם.
ההליכה היא 2.5 ק"מ לכיוון במישור (5 ק"מ הלוך חזור) ובסופה מגיעים לנקודת תצפית מהממת על נהר קולורדו.
נשארנו שם כמעט עד שהשמש שקעה והתחלנו להתקדם חזרה לקמפ.
בדרך חזרה ראינו נחש לצד השביל אז חשוב לשים לב לצעדים שלכם.
אין שום תאורה במחנה (גם לא בשירותים, חשוב להביא פנסים), ולכן ברגע שיורד החושך כולם הולכים לישון.

יום שני
Indian Garden Campground to North Rim
המסלול בנוי ככה שבכל נקודה שתרצו אפשר להסתובב ולחזור.
אנחנו ידענו שנגיע בוודאות עד ל Bright Angle Campground ומשם נמשיך עד שנחליט להסתובב.
התחלנו את ההליכה בשעה 07:00 (יותר מאוחר מרוב האנשים במחנה).
המסלול היה יפיפה לאורך כל הדרך וממש עלה על הציפיות שלנו!
מתחילים ביציאה מהמחנה, המקטע ברובו בירידה עד להגעה ל Colorado River (שם התחנה במפה הוא River Resthouse) שם אפשר לעצור לצד הנהר ואפילו להכנס למים הקרים.
המשך הדרך משתנה בין עליה לירידה עד להגעה לגשר Silver Bridge שחוצה את נהר הקולורדו וקצת אחריו מגיעים ל Bright Angel.
בברייט אנג'ל זורם נחל רדוד ברובו עם מלא פינות מקסימות וירוקות להתפננות!
אחרי עצירה ארוכה לצד הנחל המשכנו עם המסלול צפונה לכיוון North Rim.
המסלול באותו יום היה הכי מגוון מבין כל הימים, הנוף בכל מקטע היה שונה במקצת ומיוחד ולכן גם אם אתם לא משיגים פרמיט ללינה בפארק אנחנו ממש ממליצים לנסות לשלב את המקטע הזה בטיול יום ארוך.
בהמשך המסלול הזרם בנחל התחזק ואפילו נכנסנו לטבילה במים (היה קפוא, בערך 6 מעלות) ושם כבר הסתובבנו חזרה לקמפ שלנו Indian Garden.
הדרך חזרה לקמפ הייתה מלווה בשמש חזקה ולכן השתדלנו לשתות הרבה ובכל הזדמנות בה הנחל עבר לידינו להרטיב את הפנים כדי להתרענן.
חזרנו לקמפ בשעה 15:30 אחרי הליכה יומית של 20 ק"מ.

יום שלישי
Indian Garden to Bright Angel Trailhead
קמנו באור ראשון והתחלנו את ההליכה כבר בשעה 06:00.
המקטע האחרון היה עליה של אלף מטר על גבי 7.2 ק"מ, והיו נקודות עצירה בערך כל שליש דרך.
בחרנו לצאת מוקדם כדי לא להכנס לשעות החמות שידענו שמאוד יקשו על העליה. לקח לנו שלוש וחצי שעות כולל עצירות הפסקה קצרות וכבר בשעה 09:30 הגענו לנקודת הסיום. בפארק מעריכים שהמקטע הזה לוקח בין 3-6 שעות אז קחו בערבון מוגבל.
מאושרים וגאים הלכנו למקלחות וכביסה ב Mather's Camp.
המקלחת עלתה 2.5 דולר לחמש דקות מים, ממליצים לקחת איתכם סכום כפול כי ברגע שעוברות חמש הדקות המים פשוט מפסיקים ובמידה ולא סיימתם להתקלח אתם עלולים להתקע.
הכביסה עלתה 2.5 דולר למכונה (לא כולל סבון ומרכך, לנו יש את שלנו וממליצים לקנות מראש בסופר כדי לחסוך עלויות) וחצי שעה מייבש עולה 1.25 דולר.
התלבטנו אם להשאר באזור ללילה נוסף ובסוף החלטנו שעדיף להתקדם לכיוון Zion NP כדי לחלק את הנסיעה בין הימים, ובחרנו להעביר את הלילה Page.
לא עשינו שם יותר מידי מלבד לתכנן את הימים שלנו קדימה בבית קפה חמוד בשם LP שזכרנו מהפעם הקודמת בה ביקרנו בעיר ושקיעה בתצפית על Lake Powell המהמם (באזור הזה טיילנו כבר חודש וחצי קודם לכן, כתבנו על כך בסיפור דרך נפרד - שבוע טיול מלאס וגאס לקולרדו דרך יוטה ואריזונה).

Joshua Tree National Park - California

נסענו מוגאס לפאלם ספרינגס ורצינו לחלק את הדרך עם עוד איזו עצירה נחמדה באמצע. המשפחה שלי בארה"ב מאוד אוהבת את הנופים של הפארק ולמרות שהוא לא מהפארקים המוכרים הם המליצו לנו ללכת.
הפארק נקרא כך בשל ריבוי עצי ג'ושוע הקיימים בשטחו. העץ קיבל את השם ג'ושוע מהמתיישבים שהגיעו לדרום קליפורניה במאה ה-19, ענפיו הפרושים לצדדים הזכירו להם זרועות אדם והם ראו בו את התגלמותו של יהושוע בן נון.
לילה קודם לכן ישנו מחוץ לפארק מכיוון וגאס לצד המון עצי ג'ושוע ונוף מדברי מהמם. הייתה סופת חול והשמיים היו עכורים אבל אמור להיות מקום מעולה לראות בו כוכבים.
פחות היינו במוד של טיול רגלי באותו יום אז בחרנו לעשות את הנסיעה בתוך הפארק עם עצירות בנקודות עניין. הגענו מהכניסה הצפון מזרחית ל Oasis Visitor Center שמסיבה לא ברורה היה סגור, אבל ממש בכניסה לפארק עם הרכב נתנו לנו מפה שהספיקה לנו בשביל להבין לאן ניסע.
אנחנו נסענו במסלול לכיוון מערב ל - Joshua Tree Visitors Center (שימו לב לפארק יש שלוש כניסות)
ופשוט עברנו בכל הנקודות עניין שצויינו במפה. נוף מדברי מאוד מיוחד ושונה ממשהו שאי פעם ראינו.

Palm Springs - California

איזה מקום! עיירה קטנה ותוססת, אדריכלות מודרנית מדברית (זרם באדריכלות המודרנית שצמח בפאלם ספרינגס) צמחיה מדברית יפיפיה ובאמת פשוט כל רחוב שעברנו בו היה מהפנט.
דאון טאון כיפי עם בתי קפה, מוזיקה חיה, מוזיאונים ועוד.
אני כותבת את זה אחרי שעשינו השבוע את כביש מס' 1, ובעיני שום מקום בדרך לא השתווה לאווירה והייחודיות של פאלם ספרינגס. נכון שלרוב האנשים זה קצת אוף ראוד, אבל אם אתם נוסעים מאל איי לוגאס או להפך אני יותר ממליצה לעבור שם.

אז מה עושים בפאלם ספרינגס:
כמו שכבר אמרתי, פשוט כיף להסתובב בדאון טאון. יש חניון חינמי ממש ליד הרחוב הראשי, אפשר לשבת בבתי קפה ומסעדות, לטייל ברחובות ולספוג מהאווירה של המקום. בגלל שהעיירה די קטנה וכמעט הכל קורה סביב הרחוב הראשי, מאוד קל להתמצא בה.
לחובבי העיצוב והאדריכלות יש אינסוף דברים שאפשר לראות, הן בסיורים מודרכים והן עצמאית (נסביר על זה בהמשך).
יש גם הרבה טיולי יום באזור, אנחנו לא עשינו אז לא יודעים להמליץ, אבל בטוחים שאם תרצו ידעו לעזור לכם ב visitor center.

אז באמת דבר ראשון שאנחנו ממליצים לעשות איך שמגיעים זה לעבור ב visitor center שנמצא ממש בכניסה לעיירה. שם תוכלו לקבל כל מידע שתרצו על המקום, המלצות ומפה.
ניתן לקנות ב5$ מפה של כל מבני האדריכלות הסמליים בעיר (גדולי האדרכילים צמחו בעיר הזו, ויש המון לראות). אם לא תרצו לשלם תוכלו להכנס לאתר אינטרנט של העיר ויש שם רשימה של כל המבנים עם כתובות, אפשר לבחור כמה נבחרים וללכת. בכל מקרה כמו שכבר אמרתי, תקבלו את הרושם גם מסתם ללכת ברחוב, הכל עניין של כמה זה מעניין אתכם.
במקרה ואתם ממש חובבי אדריכלות אדוקים, בעיר תוכלו למצוא גם סיורי פנים לבתים מובילים כמו לדוגמה Albert Frey - Cree House \ Frey House || , שהם שני בתים מדהימים של האדריכל המפורסם אלברט פריי, והסיור עולה בסביבות ה250$ - צריך ליצור איתם קשר ישירות דרך האתר על מנת לקבוע סיור מודרך, לא ניתן לראות את הבתים שלא דרך סיור מכיוון שהרחוב חסום והם בנויים על צלע ההר.

בעיר יש גם שלושה מוזיאונים מובילים:
Palm Springs Art Museum
Palm Springs Art Museum Architecture and Design Center
Palm Spring Air Museum

לעוד אירועי עיצוב בפאלם ספרינגס, חלקם בהנחות אפשר להתעדכן בעמוד של modernism week
https://modernismweek.com/
ואירועים כלליים אפשר למצוא באתר הרשמי שלהם:
https://visitpalmsprings.com/

King's Canyon & Seqouia NP - California

שני פארקים לאומיים שצמודים זה לזה וההתייחסות בדרך כלל נתפסת לשטח הכולל של שתיהן.
סקויה ידוע בעיקר בשל העצים הענקיים שמצויים בשטחו, אבל להפתעתנו הרבה גילינו שיש עוד כל כך הרבה נופים מדהימים לראות באזור!
הגענו בערב לאזור וישנו ממש מחוץ לכניסה לפארק.
בבוקר למחרת הלכנו למרכז מבקרים של קינגס קניון בשביל חידוד והמלצות על שני ימי טיול ארוכים בפארק (שימו לב שחלק ממרכזי המבקרים סגורים, אפשר להתעדכן באתר אילו פתוחים וכדאי לעשות את זה מראש כי בפארק עצמו אין קליטה וחבל שתעשו נסיעות ארוכות בתוכו ותגלו שסגור).
הבחור ממרכז המבקרים הציע לנו לעשות מסלול באזור הצפוני יותר, שיותר קרוב לקינגס קניון, ועוד מסלול במרכז סקויה שקראנו עליו מראש ורק רצינו לברר עוד כמה פרטים. בדרום סקויה גם יש מסלולים מאוד יפים, אבל קראנו שיש שם המון מרמוטות שעשויות לאכול את הכבלים של הרכב ולא רצינו לקחת את הסיכון כשמדובר ברכב הפרטי שלנו ולא רכב שכור.

יום ראשון - Mist Waterfalls
נסענו ממרכז המבקרים של קינגס קניון עד ל end of the road (כך מצויין במפה) ושם חנינו והתחלנו את המסלול. שימו לב שהחניון היה די מלא כשהגענו אז חשוב להגיע מוקדם.
גם כאן וגם במסלול של יום למחרת מוצבות תיבות גדולות שדובים לא יכולים לפתוח, אם אתם עושים מסלול של יותר מיום אחד מומלץ להשאיר את האוכל ומוצרים נוספים כמו משחת שיניים בתיבה. אם אתם עושים כמונו מסלול יומי הבנו שזה בסדר להשאיר ברכב כל עוד הכל מכוסה ולא רואים כלל מחוץ לרכב. הדובים כבר יודעים לזהות צידניות אוכל ויקפצו על הרכב במידה וצריך כדי שהדלתות יפתחו והם יקבלו גישה לאוכל, אז גם את זה צריך להסתיר :)
מסלול של 14.5 ק"מ (הלוך חזור) בקינגס קניון, הליכה ביער, עם נקודות תצפית לחילופין, לצד נהר ומפלים כשבסוף מגיעים למפל גדול ומרשים.
לפי מרכז המבקרים, באזור יש הרבה rattel snakes ודובים וסיכוי טוב לראות אותם, לצערנו לא יצא לנו ולמרות זאת נהננו וממליצים על המסלול.
כשסיימנו הלכנו לטבילה בנחל בקרבת החניה, הזרימה שם רגועה ולגמרי אפשר להכנס למים. המים הם מי שלגים שנמסו אז קחו בחשבון שקפוא :)
נשארנו לשבת קצת לצד הנחל עם קפה ועוגיות,והתחלנו את הנסיעה חזרה לכיוון General Grant Tree לראות את עצי הסקויה הענקיים. בדרך עצרנו בנקודות תצפית שהיו מסומנות במפה, וכשהגענו לאזור של העצים עשינו טיול מעגלי קצר של בערך חצי שעה שבו אפשר לראות את עצי הסקויה הבאמת מרשימים.

יום שני - Pear Lake
התחלנו את הבוקר בנסיעה ל שם גם נמצאת החניה לתחילת המסלול.
מסלול של 22 ק"מ (הלוך חזור) בינוני - קשה, כמעט כל הדרך הלוך הייתה בעלייה.
תחילת המסלול עובר בתוך היער, יחסית בתחילתו יש פיצול - לנו הומלץ לבחור בדרך השמאלית שנקראת Watch Tower ועוברת בתצפית לעמק.
באופן כללי המסלול מאוד מתגמל ולאורכו יש 3 אגמים בהם אפשר לעצור למנוחה ולהתרענן. האגם האחרון נקרא pear lake ועל שמו גם המסלול, מים שלגים צלולים, נוף אלפיני ובתקופה בה אנחנו טיילנו היו עוד שאריות שלג על ההרים.
בפירל לייק אפשר לישון ללילה עם אוהל, צריך לזה כמובן פרמיט אז מוזמנים לברר במרכז המבקרים אם מעניין אתכם - זה בהחלט יכול להקל על הדרך בחלוקה ליומיים של הליכה וגם נראה כמו מקום כיפי להעביר בו לילה.
אופציה נוספת זה לקצר את המסלול המקורי, להגיע רק עד לאגם הראשון שמהמם לא פחות מהאחרון ולהסתובב שם חזרה.
אנחנו ממש אהבנו את המסלול וממליצים עליו בחום! חזרנו הרוגים אבל היה שווה את זה.

Yosemite National Park

אחד הפארקים היותר יפים ומוכרים בארה"ב!
תכננו לעשות מסלול של שלושה ימי טיול (שני לילות בשטח) שעובר בכמה נופים של הפארק, שלצערנו התקצר לשני ימי טיול בלבד (נספר כאן על המסלול, קבלת הפרמיט וקצת מעבר).
מעבר לכך נתנו עוד שני חצי ימים לפני ואחרי, לנסיעות בתוך השמורה עצמה, כאשר את הנסיעה חזרה לסן פרנסיסקו עשינו מכיוון צפון, לכיוון אגם תאהו - אחת הנסיעות הכי יפות שעשינו וממש ממליצים גם אם זה מאריך במקצת את הדרך.

יום 1 -
Happy Isles - Little Yosemite Valley
campground
8 ק"מ
התחלנו את הבוקר ב wilderness office של yosemite valley בתקווה לקבל פרמיט ללינה בפארק. בשונה מפארקים אחרים, ביוסמטי נותנים לאסט מינט פרמיט החל מאותו יום בו אתם רוצים לצאת. כלומר, אם תגיעו למשרד ותרצו לצאת לטראק יום למחרת תצטרכו לחזור למחרת בבוקר.
מה שכן, הסתבר לנו בדיעבד שבשנה האחרונה הם התחילו לתת לאסט מינט פרמיט גם דרך האינטרנט, 60% מהפרמיטים ניתנים בהגרלה 4 חודשים מראש, 40% ניתנים 7 ימים מהמועד בו תרצו לצאת לטייל עד 3 ימים לפני היציאה (כנראה שרוב הפרמיטים יתפסו כבר 7 ימים לפני התאריך אז כדאי להיות על זה)
בנוסף, בעונה בה אנחנו טיילנו (אפריל-אוקטובר) יש גם peak hour permit שזה בעצם כניסה לפארק בשעות העומס 06:00-16:00 הכרטיסים נפתחים למכירה באתר 7 ימים לפני התאריך בשעה 08:00 ועולים 2$ (גם הם נגמרים בתוך דקות).
נחזור לפרמיט שלנו - wilderness center נפתח בשעה 08:00 ולרוב יש כבר תור של אנשים שמחכה בחוץ כדי לקבל את האשרה. אנחנו הגענו למשרדים בשעה 07:00, וכבר היו שני אנשים לפנינו בתור. למזלנו היו מספיק פרמיטים באותו יום וקיבלנו פרמיט למסלול שרצינו (הפרמיט במקרה הזה הוא לרוב לאזור מסויים ולא לקמפ מסויים, וגם לא מוגבל בכמות הימים כל עוד לא יוצאים מהשמורה).
חנינו את הרכב ב curry village ומשם הלכנו ברגל עד לתחילת המסלול (יש אפשרות לקחת שאטל חינמי של הפארק ממש עד להתחלה).
רוב היום היה בעליה, כאשר עד ל vernel falls המסלול היה יותר מלא באנשים שעשו אותו בטיול יום.
עברנו כמה מפלים עם זרימה מטורפת והנופים היו מהממים.
התוכנית המקורית של אותו יום הייתה להגיע עד לקמפ ביוסמטי ואלי, לפתוח את האוהל ולהשאיר את רוב הציוד ואז לעלות ל half dome ולרדת חזרה לישון בקמפ. אכן קיבלנו פרמיט ל half dome (שימו לב שמדובר בפרמיט נפרד מזה של הלינה בשטח הפארק, גם אם מדובר בטיול יום) אבל בגלל כל ההתעסקות במשרד בבוקר היציאה לטראק, התעכבנו והגענו מאוחר מידי כדי שנספיק לצאת להאף דום.
הבנו שאמור להיות שם מהמם, זה טיפוס אתגרי ובסופו גם מטפסים עם כבלים, כדאי להביא כפפות וגם לפי מה שסיפרו לנו יכול להיות קצת מפחיד למי שיש פחד גבהים. לצערנו לא הספקנו להגיע לשם אבל נשמעת כמו חוויה מאוד מיוחדת.

יום 2
22 ק"מ
התחלנו את היום ב little yosemite village והלכנו לכיוון snow creek. התוכנית המקורית הייתה לעלות ל clothes rest אבל בגלל עננות והפחד שתהיה סופת ברקים, אחד הריינג'רים שפגשנו בדךרך המליץ לנו לא לעלות. ביוסמיטי יש הרבה אזהרות בנוגע לסכנה מפגיעת ברקים, וחשוב לעקוב אחרי זה ולשים לב.
במקום לעלות לקלוד רסט עקפנו אותו מימין במסלול חלופי, שגם הוא היה ברובו עליה די רצינית. רוב הדרך לא הייתה יפה במיוחד, האזור הזה של היער היה ברובו עצים שרופים ואפילו יש סכנת נפילת עצים אז חשוב להיות קשובים ולעשות עצירות במקומות בטוחים.
המשכנו בדרך עד לאגם בשם Tenaya Lake שנמצא בצפון הפארק, אגם מהמם ברמות! לצערנו אסור לישון בסביבתו והעצירה הייתה רק למנוחת קפה קצרה (שימו לב שאם אתם מתכננים לעשות טיול עם לינה בשטח יש אזורים אסורים ללינת שטח כמו כאן, תבררו מראש כשאתם מקבלים את הפרמיט). המשכנו ללכת מערבה בערך כארבעה קילומטר עד ל snow creek
שם תכננו להעביר את הלילה.
כשהגענו לאזור היה ריח חזק של עשן וגם יכולנו לראות עשן מרחוק, לא הייתה קליטה סלולרית על מנת שנברר אם זו שריפה פעילה ולכן החלטנו שלא לקחת סיכון ולעלות חזרה לכביש לתפוס טרמפ לקארי וילג'.
לצערנו (ושמחתנו כי מצאנו טרמפ די מהר) כך הסתיים לו המסלול שלנו, כאשר התכנון ביום השלישי היה לרדת מסנו קריק חזרה ליוסמיטי ואלי.

six days in the Big Island of Hawaii

נתחיל בזה שיש לנו משפחה בהוואי באי קוואי, זו לא הפעם הראשונה שלנו באיים וידענו שנתארח אצלהם די הרבה זמן. התלבטנו אם להשאר רק אצלהם ולא לבקר בעוד אי, ואחרי התלבטות ארוכה החלטנו לטוס לשישה ימים לאי ביג איילנד. ההחלטה נבעה בעיקר מהעובדה שבאוהו כבר ביקרנו, ועל מאווי שמענו שמאוד מתוייר בחודשי הקיץ.
עוד דבר משמעותי עבורנו ונפרט עליו עוד בהמשך, הוא טיול בתקציב נמוך. בחרנו לטייל עם רכב שכור (כי אי אפשר לטייל באף אחד מהאיים ללא רכב) ועל מנת להוזיל את הלינה לישון באוהל. בביג איילנד היו יותר אופציות לחניוני לילה מאשר במאווי לצורך העניין, וזה הקל על הבחירה שלנו. בסופו של דבר הלינה בחוות מקומיות מאוד הוסיפה לחוויה האישית שלנו ולמפגש עם אנשים וחקלאות מקומית ואנחנו ממש שמחים על הבחירה הזו - מי שמעניין אותו עוד פרטים בהמשך הפוסט.
בגדול נסכם, שבכל האיים יהיה כיף כי בכל זאת הוואי, אבל כן הייתה לנו תחושה אחרת בביג איילנד ונסביר.
אנחנו מטיילים כבר מעל 7 חודשים, ולרוב לא מרגישים "תיירים", ופה לא רק שהרגשנו תיירים, גם הייתה תחושה שהתיירים לא רצויים. הרבה ממסלולי ההליכה היו סגורים, ולא בגלל ענייני תחזוקה אלא פשוט כי המקומות האלה התחילו לקבל תאוצה בזכות הרשתות החברתיות והמקומיים שלא מעוניינים בכך החליטו לסגור את המסלולים לציבור. לא יודעים בדיוק להצביע על עוד נקודות כאלה, אבל זה פגש אותנו בעוד מקומות לאורך הדרך.
עוד דבר שחשוב לדעת על הביג איילנד בשונה משאר האיים, זה שהוא ברובו צוק. כלומר אין הרבה חופים, וגם כשיש הם לא בהכרח נגישים מהכביש אלא צריך לרדת במסלול קצר / ארוך כדי להגיע אליהם.
האי כן מציע אטרקציות ונופים שיחודיים לו, ונסכם אותם כאן בקצרה מהחוויה שלנו:

באי יש שני שדות תעופה בין לאומיים, אחד בצד המזרחי (גשום וירוק יותר) ואחד בצד המערבי (היבש יותר) אנחנו נחתנו בהילו (מזרח) ועשינו מסלול מעגלי מלמטה, אפשר באותה מידה להתחיל ולסיים בקונה, לא הרגשנו שזה מאוד משנה.

Hilo
האמת שלא התלבנו מהילו, הרגישה די ישנה ולא מאוד מעניינת - אבל זו רק החוויה האישית שלנו. גם מבחינת אוכל לא מאוד מצאנו את עצמנו, אבל אנחנו כן יכולים להמליץ על מסעדה תאילנדית בשם New Chaing Mai Thai Cuisine שהייתה ממש טובה, גם האוכל וגם השירות.
באזור הילו אפשר ללכת לשתי תצפיות על מפלים rainbow falls, ו boilling pots.
הבנו שהמסלול של בוילינג פוטס ממש יפה אבל לצערנו היה סגור מהסיבות שכתבנו קודם, עוד מסלול יפה שסגור הוא narnia falls, לא נראה שמשהו עומד להשתנות בקרוב ביחס למסלולים האלה אבל אולי שווה לבדוק אם אתם מבקרים.

Hawai'i Volacnoes National Park
הפארק נקרא volcanoes ברבים בגלל שיש באי חמישה הרי געש! קוהלה (כבוי), מואנה קיאה (רדום), הואלאלאי (פעיל) מואנה לואה (פעיל) וקילואה (פעיל). יש די הרבה דברים לעשות בפארק ובכיף אפשר להעביר שם חצי יום.
בשביל לראות את הלבה עדיף להגיע בחושך, כלומר זריחה או שקיעה, אז ממליצים להחליט מראש ולפי זה לתכנן את המשך היום. אם לדוגמה בוחרים בשקיעה, אפשר להגיע לפארק לקראת הצהריים ובנתיים לטייל בשאר האפשרויות שהפארק מציע. ממליצים ללכת קודם כל לויזיטור סנטר כדי לקבל הסבר על כל הרי הגעש באי, ובכללי מידע מעניין על הוואי.
דברים שיש לעשות בפארק:
מעבר לכמה נקודות בהן אפשר לראות את לוע הר הגעש מרחוק (וגם לבה, כמעט תמיד אבל לא בהכרח)
יש כמה מסלולי טיול נחמדים, עם תצפית למכתשים שנוצרו כתוצאה מהתפרצות הרי הגעש, וגם מסלול שהולך בתוכם (הסבירו לנו על זה בויזיטור סנטר, יש התפרצות הר געש כמו שאנחנו מכירים - החוצה, ויש תופעה של כמו קריסה פנימה שיוצרת מעין מכתשים).
בפארק יש גם lava tubes שזה בעצם מנהרות שנוצרו כתוצאה מזרימת הלבה, ורובן מגיעות אפילו עד הים! הן קיימות בהרבה מקומות באי, לנו יצא לראות אחת כזו בחוות סחלבים שישנו בה (נספר יותר באפשרויות לינה באי), גם בפארק מאוד נחמד ויפה לראות.
Senic drive בתוך הפארק
נסיעה של כ 40 דקות לכיוון עד לים (צוק, לא חוף). לאורך כל הנסיעה הכביש עובר דרך לבה שהתקשתה מהתפרצויות קודמות ויצרה את הקרקע. מדהים!

Punalu'u Beach
כשקראנו על הביג איילנד לפני הטיול, כמעט בכל מקום הייתה התלהבות מאוד גדולה מ"ה-חוף השחור". כשהגענו לאי גילינו שרוב החופים פה עם חול שחור שנוצרו מהתפוררות של אבני בזלת ודווקא פחות נפוץ למצוא חוף עם חול רגיל, אבל זה לא מוריד מהיופי של החוף הזה :)
כשהיינו הייתה רוח די חזקה כנראה בגלל המיקום הגאוגרפי שלו, אז זה הפך את הכניסה למים לקצת פחות זורמת. יש שם צבי ים שכמעט תמיד יוצאים להתפנן על החול, שולחנות פיקניק ושירותים, אז נחמד ומאוד נוח.
עוד אופציה לחוף שחור ובאווירה קצת יותר מקומית, זה Kehena Black Sand Beach
מתאים רק למי שבסדר עם עירום כי הוא חצי נודיסטי כזה. לא לגמרי נגיש מהכביש, אבל ירידה מאוד קצרה ונוחה.

Honaunau Bay
מתחלק לשני אזורים: נשיונל פארק שמספר על תרבות הוואי, ומחוץ לפארק אזור שנירקול עם ריף מהמם והרבה דגים. הבנו שאם מגיעים לשם מוקדם בבוקר (5-6 בבוקר) אפשר לראות דולפינים.

Kona
עיר קטנה וחמודה, רחוב ראשי עם הרבה חנויות ומסעדות, נחמד להסתובב. האטרקציה העיקרית שעשינו בעיר היא הסיור שנורקל עם מנטה ריי.

Manta Rey Snorkling tour
פשוט וואו! חוויה מדהימה!
ביקרנו בהרבה אתרי שנורקל וצלילה בשנה האחרונה (גם בגלאפגוס) וזו באמת הייתה אחת החוויות היותר מרגשות שהיינו בה.
בעצם מה שקורה זה שהמנטות אוכלות פלנקטונים, ופלנקטונים נמשכים לאור. במהלך היום האור מפוזר והפלנקטונים בהתאם מפוזרים בים. בלילה בזכות החושך ניתן להביא אמצעי אור ובכך למשוך את הפלנקטונים, שמושכים אחריהם את המנטות.
המנטות היו מדהימות וממש ידידותיות! הן היו מאוד סקרניות, התקרבו אלינו וממש התלטפו בנו.
אנחנו סגרנו את הסיור דרך ocean encounter ועלה לנו 110$ לאדם. הם מוציאים סיורים החל משעות אחה"צ, אבל לפי מה שהבנו וחווינו עדיף לבחור בשעה מאוחרת כדי שיהיה חשוך.
חוויה מדהימה ואם אתם מגיעים לאי לא לוותר עליה!!

Waipio Valley
עמק ירוק ומהמם בצפון האי, יש כמה נקודות יפות ששווה לעצור בהן אבל מעבר לזה גם הנסיעה עצמה יפה, מהעמק ועד להילו.
Pololu Valley Lookout
אמורה להיות תצפית מהממת, ואפשרות לשני מסלולי הליכה שיוצאים ממנה, אחד באורך 0.9 מייל והשני ממשיך אותו ומתארך עוד קצת (אפשר לחפש ב alltrails) לצערנו התבלבלנו וחשבנו שנוכל להגיע אליו מהנקודה של waipio look out
אבל הסתבר שצריך ממש להקיף בנסיעה של שעה וארבעים דקות וכבר היה מאוחר לנו.
Waipio look out
תצפית יפה, כל מסלולי ההליכה באזור הזה סגורים לציבור.
Akaka falls
מסלול מעגלי קצר (קרוב להילו) של בערך 1 מייל, עם תצפית על מפל והליכה ביער גשם. הכניסה עולה 5$ לאדם, וחניה 10$ לאדם (יש אפשרות להחנות מחוץ לחניון המוסדר ואז לא צריך לשלם).
בכללי אנחנו פחות מתלהבים ממפלים שאי אפשר להכנס אליהם, אבל היה נחמד.

Mauna Kea
ההר הכי גבוה בעולם במדידה מתחתית האוקיינוס. מה זה אומר? האוורסט לצורך העניין נחשב להר הגבוה ביותר בעולם במדידה מפני הים. גובהו של מואנה קיאה אמנם רק 4,205 מטר מעל פני הים, אך עומק האוקיינוס השקט בסביבתו הוא כמעט 6 ק"מ. גובהו של המאונה קיאה מתנשא יותר מעשרה קילומטרים מעל בסיסו (10,203 מטר).
כדי להגיע לפסגת ההר צריך רכב 4×4, או לסגור סיור מודרך מראש.
ניתן לנסוע עד לנקודה האחרונה בה אפשר לעלות עם רכב פרטי, להחנות את הרכב ולעלות במסלול קצר של בערך 1 מייל לתצפית מהממת לשקיעה, שהיא מעל העננים וצופה למכתשים קטנים שנוצרו בגלל פעילות געשית.
אנחנו עשינו את האופציה הזו והיה יפיפה.

בנוגע ללינה שלנו!
המחירים ללינה באיים מאוד גבוהים ובעיקר בעונה שבה טיילנו. באיירבינבי אפשר למצוא במינימום של 120$ אנשים שמשכירים חדר בבית שלהם, כלומר חולקים איתכם את כל שירותי הבית! אנחנו חשבנו שהזוי לשלם מחיר כזה לתמורה כזו, ומצד שני האופציות האחרות היו יקרות משמעותית ותכננו להעביר את רוב היום בפעילויות בחוץ.
אחרי קצת מחשבה החלטנו לישון באוהל באותו שבוע, במקומות מסודרים שמיועדים לכך ומציעים מקלחת ושירותים ולפעמים גם מטבח.
כל ציוד הקמפינג היה שלנו כמובן וההתארגנות הייתה עלינו.
בהוואי אי אפשר לבחור מקום אקראי לפתוח בו אוהל וצריך לישון במקום מסודר, ולכן יש שתי אופציות בהן אפשר לחפש אתרי לינה:
1. camping.ehawaii.gov
אתר ממשלתי עם אתרי לינה מוסדרים של האי. רוב האתרים האלה היו סגורים בביג איילנד, והיחיד שלא, כבר היה מלא הרבה קדימה בתאריכים.
2. Hipcamp.com
מדובר באנשים פרטיים שמציעים אזור קמפינג בשטח שלהם, כמעט תמיד זה כולל שירותים מקלחת חמה, ולפעמים גם מטבח ושירותים נוספים. דרומית להילו באזור puna יש הרבה חוות שמציעות את האפשרות הזו בעלות ממוצעת של 40$ ללילה. את שני הלילות הראשונים שלנו העברנו בחוות סחלבים מהממת, וגם בימים האחרונים שלנו באי (למרות שתכננו לישון בחווה אחרת) חזרנו והעברנו שם. בעל המקום היה מקסים והסביר לנו על החווה שלו, על הסחלבים ושאר הגידולים ונתן לנו לטעום ולהסתובב חופשי בשטח. גם המתנדבים שעובדים וגרים בחווה היו מאוד נחמדים. עוד דבר שחשוב לשים אליו לב - בחווה הספציפית הזו יכולנו לפתוח את האוהל שלנו בתוך חממה, מה שעזר לנו להיות מוגנים מהגשם - ובהוואי כמעט בכל יום יש גשם חזק גם אם הוא קצר.
בהמשך ישנו בעוד חווה בדרום האי, ובאזור קונה בגלל שלא היו אפשרויות לינה עם האוהל סגרנו איירבינבי.
בסופו של דבר אנחנו יכולים להגיד שדי נוח לצאת לרוב הפעילויות באי מאזור הילו/פונה, ודי סביר להעביר שם את רוב הלילות. אם אתם בוחרים לטייל כמונו, כן חשוב לעשות לילה אחד בקונה כי האטרקציות שם נמשכות ממש עד הלילה, וגם הנסיעה חזרה להילו דרך העמק בצפון מאוד יפה ושווה להתעכב ולקחת את הזמן.

עוד מקומות ששמענו עליהם ולא היינו:
החוף הירוק
הנק' הכי דרומית של ארה"ב

Washington

וושינגטון היא מדינה מהממת! ירוקה ומלאה באגמים ונהרות ענקיים, מה שהוביל לבניה של המון גשרים שנועדו לחציה בין אזורים יבשתיים. הנסיעה על הגשרים הבלתי נגמרים קסומה ברמות, ויש תחושה שפשוט נוסעים על המים.
אנחנו התמקדנו בכמה מקומות ספציפים כי בשלב הזה נותר לנו חודש לסיום הטיול מה שגזר עלינו להיות יותר מדוייקים ומתוכננים.

הערה כללית - בוושינגטון יש הרבה state parks ולכן ממליצים לרכוש פס שנתי במקום הראשון שמזמן לכם (10$ לפס יומי, 30$ לפס שנתי, כך שיוצא יותר משתלם אם מגיעים ליותר משלושה פארקים, והם בכל מקום, גם ברמת העצירה באזור מסודר לפיקניק).
אם אתם מטיילים עם ואן כמונו, אז יש המון rest area מעולים ומסודרים בכל רחבי המדינה, לפעמים אפילו לא מופיעים באפליקציית ioverlander אז שווה לחפש באפליקצית maps.
נמנה בקצרה את נקודות העניין המתוכננות שעברנו בהן בוושינגטון לפי מיקומן בדרך שלנו (הגענו מאורגון), לסיאטל הקדשנו פרק נפרד ומפורט!

Olympic National Park
פארק די גדול שגובל בים ולכן נותן אופציות מגוונות למסלולים. יש מסלולים שמשלבים יער וים, תצפית לאגמים או מפלים מרובים.
אין לנו יותר מידי מידע לתת מעבר, עשינו איזה מסלול מפלים קצר שבחרנו בגלל הקרבה לסיאטל. הנסיעה עצמה בתוך הפארק גם הייתה מאוד יפה.

Seattle - כתבנו בפרק נפרד

Colchuck Lake
אגם אלפיני, שנמצא על הדרך בין סיאטל לגליישר.
מסלול של 8 מייל סה"כ (הלוך חזור), בעיקר בעליה ועובר דרך יער שבסופו מגיעים לאגם קולצ'וק המהמם!
המסלול מאוד מבוקש ואין המון מקומות חניה, מה שאומר שאם לא הגעתם ממש מוקדם (זריחה) החניון כבר יתמלא ותצטרכו להחנות בצד הכביש ואולי גם להוסיף למסלול שלכם עוד 1 ק"מ הליכה (שביל הרכבים החונים היה ארוך ובלתי נגמר)
אנחנו ידענו מראש על הסיטואציה עם החניה והחלטנו פשוט להעביר את הלילה בחניון כך שקמנו בבוקר והתחלנו ישר את המסלול (לא בטוחים כמה זה לגמרי חוקי אבל היו עוד רכבים שעשו כמונו. רלוונטי למי שמטייל עם ואן).
המים ממש קרים אבל מומלץ להביא בגדי ים למקרה שתרצו להכנס. מתאים גם למשפחות.

Seattle, Washington

סיאטל היא העיר הגדולה ביותר בצפון מערב ארה"ב, וכיאה לעיר גדולה (ומוצלחת) היא מאוד מגוונת ומעניינת.
היא מלאה בגורדי שחקים מנצנצים לצד מבנים היסטורים ששומרו בקפדנות, כבישים מהירים על גשרי ענק בכמה מפלסים לצד מעבורות לאיים קטנים שפזורים סביב העיר. יש בה שכונות בעלות אופי מגוון, אוכל טוב, שופינג, רחובות מעניינים ופארקים ירוקים.
אם אתם אוהבים ללכת הרבה כמונו, תתכוננו להרבה עליות וירידות, סיאטל מלאה גבעות בשיפועים קיצוניים, אבל בזכות התכונה הזו תוכלו גם לקבל תצפית עמוקה ורחבה יותר בהרבה מקומות שתעברו בהם.
אז אפשר להבין מהתיאור שלנו שסיאטל עלתה על כל ציפיה שהייתה לנו והעברנו בה יומיים וחצי מלאים ומהנים.
אתחיל בלהסביר על האיים שמסביב לסיאטל וקצת על השכונות.
אנחנו הגענו מכיוון מערב אחרי שביקרנו בפארק אולימפיק יום קודם. החלטנו להגיע לסיאטל במעבר דרך האי
Bainbridge Island אליו הגענו בנסיעה על הגשר שמחבר אותו, וממנו לקחנו מעבורת לסיאטל. גם על Vashnon Island שמענו דברים טובים אבל בגלל שהעדפנו לעצור באחד האיים כחלק ממסלול הנסיעה ולא לצאת במיוחד ביינברידג' התאים יותר.
הנסיעה שלפני המעבר לאי יפיפיה, נוסעים על המון גשרים שעוברים מעל נהרות ואגמים, עד שמגיעים לדאון טאון של ביינברידג', שקרוב גם לאזור הנמל והמעבורת, שם הסתובבנו כמה שעות ברחובות חמודים ושכונתיים, עם בתי קפה, מאפיות וחנויות.
משם לקחנו את המעבורת לסיאטל, אפשר להתעדכן באתר שלהם על השעות יציאה.
מבחינת השכונות להסתובב בהן בסיאטל:

Downtown Seattle
דאון טאון קלאסי של עיר גדולה, מותגים ורשתות לצד מסעדות וחנויות מקומיות. האזור המרכזי הוא סביב רחוב 5th Avenue, אבל יש עוד הרבה מעבר, הכל תלוי בכמה זמן יש לכם להסתובב.

במערב נמצא Pike Place Market
שהוא שוק מקומי, עם הרבה מאפיות, בתי קפה, מסעדות בוטיק ומעדניות. השוק ממוקם בתוך מבנה בכמה קומות, חלק מהחנויות פונות לרחוב וחלק נמצאות בתוך המבנה עצמו. ממש צמוד לפייק יש את הפארמרס מרקט של סיאטל, שוק איכרים די גדול עם המון דוכנים של סחורה טריה ומקומית.
שימו לב שהאזור של השווקים מאוד מתוייר ומלא אנשים, אבל עדיין חוויה צבעונית וכיפית.

Capitol Hill
שכונה היפסטרית מגניבה! ממש אהבנו אותה, וביחוד את רחוב E Pine St.
ישבנו שם בקפה מסעדה בשם Oddfellows Cafe + Bar שהיה מוצלח. גם אכלנו בגלידריה טבעונית שאני לא זוכרת את השם שלה, אבל היו שם די הרבה גלידריות מוצלחות.

שכונה ממש חמודה, האמת שהגענו לשם פעמיים במיוחד בשביל מסעדות (לא הרגיש שיש יותר מידי מה לעשות מעבר, אבל האוכל היה ממש ברמה ושווה את ההגעה).
Bar Cantinetta - מסעדה איטלקית קטנה עם אוכל מעולה.
Cafe Flora - בית קפה מסעדה עם תפריט מגוון של בוקר צהריים וערב. המנות היו ממש מיוחדות והיה טעים בטירוף! גם האווירה במקום טובה, ממליצים.

Fremont
יותר שכונתית, ממש חמודה באופי אחר. למרות שמאוד נהנו שם, אם אתם קצרים בזמן לתחושתנו עדיף להשקיע בשאר המקומות יותר.

Gas Works Park
פארק ירוק מצפון ליוניון לייק, על גבעה שצופה ב180 מעלות על סיאטל מעבר לאגם. באנו לשם לקראת שקיעה (בחודש יולי השמש שוקעת בסביבות תשע בערב!) והיה מהמם לראות את העיר נצבעת בחמימות. וייב טוב היה כיף.

לא הספקנו -
The Space Neadle
מבנה בצורת חללית שצופה על כל העיר והאזור. הקירות והרצפה שקופים, וכל ה"חללית" מסתובבת ב360 מעלות ומסיימת סיבוב מלא בערך כל שעה. נשמעת חוויה של ממש ותכננו להגיע לשם אבל לצערנו לא הספקנו. כניסה נכון להיום עולה 35$ לאדם ואני לא יודעת אם צריך להזמין מראש.

Glacier National Park

הפארק האהוב עלינו בכל ארה"ב!
שלושה שבועות לפני סיום הטיול, התלבטנו אם להרחיק כל כך צפונה בשביל להגיע אליו או לנסוע פחות ולקחת את הזמן שנשאר יותר באיזי - ואנחנו הכי שמחים על ההחלטה להגיע.
סיפרנו כבר בפרקים אחרים על הנופים הירוקים של צפון אמריקה אבל גליישר בהחלט התעלה על כולם.
טיילנו בפארק בסוף חודש יולי, והיה מזג אוויר מושלם, שלושה ימים של שמיים בהירים, הרים ירוקים, פסגות מושלגות, פריחות, מים זורמים ומה לא... כל כך הרבה נופים במקום אחד שזה פשוט לא נתפס.

הגענו לפארק מהצד המערבי, דרך Apgar visitor center
חשוב לשים לב, שעל מנת להכנס לפארק צריך reservation כמעט לכל המקומות בפארק.
מה זה אומר?
בגליישר יש כביש די ארוך שנקרא going to the sun road שעל מנת לנסוע בו צריך הזמנה מראש, שתהיה תקפה לשלושה ימי טיול רצופים. כמעט לכל הנקודות בפארק מגיעים דרך הכביש הזה ולכן כמעט ולא ניתן לדלג על ההזמנה.
הרזרווישן הוא לשעות 06:00-16:00, ככה שאם אתם נכנסים לפני השעה שש בבוקר או אחרי השעה ארבע אחה"צ אין צורך בהזמנה. בתקופה שלנו היו עבודות לילות בכביש, ולכן בשעה 22:00 הכביש היה נסגר, כלומר
חוץ מהאופציה להזמין מקום כמה חודשים מראש, בכל בוקר בשעה 08:00 נפתחת באתר הפארק אפשרות להזמנה של הרגע האחרון שתקפה החל מיום למחרת - למשך שלושה ימים רצופים כמו שכבר אמרנו קודם (שימו לב שהכרטיסים נחטפים בשניות אז רצוי להכנס בזמן).

חניה בפארק:
החניה בפארק די עמוסה, ומומלץ להכנס לפארק כבר באזור 06:00, או לחלופין במהלך היום. בשעות הבוקר כמעט ואין חלופה של רכבים בגלל שהמון אנשים יוצאים למסלולי יום ארוכים, אז ממליצים לתכנן את זה מראש.
כל מה שרלוונטי נכון לתקופה בה אנחנו טיילנו ורצוי לבדוק את המידע שמתעדכן כל הזמן באתר של הפארק.

מה עושים בפארק?
אז קודם כל לפני שנדבר על המסלולים שעשינו, רק הנסיעה בתוך הפארק עצמו עוצרת נשימה! אם יש לכם זמן, ממליצים לנסוע בכל הכבישים של הפארק כי הנופים ממש יפים ומשתנים (ממרכז המבקרים אפגר ב going to the sun road , דרך מרכז לוגן פס, עד לסנט מרי).
יש המון נקודות מדהימות לפיקניק או סתם להרגעות לצד אגמים ונחלים, בתצפית או עמק. באמת הכל מהכל.
בנוגע לבחירת המסלולים, כנראה כל מסלול שתבחרו יהיה מהמם. כן חשוב להתעדכן בויזיטור סנטר/אתר לגבי הסטטוס של כל מסלול, הם נפתחים ונסגרים לסרוגין בגלל שלג במסלול או ריבוי דובים.

Avalanch Lake
מסלול של 6 מייל (הלוך חזור) לאגם, היו הרבה משפחות ככה שמתאים גם לילדים, מעט עליות אבל סה"כ די קליל.
התחלנו את המסלול בשעות הצהריים המוקדמות, והאמת שאנחנו ממליצים לעשות אותו בשעות הבוקר/אחה"צ. ההליכה עצמה עד לאגם היא ביער מוצל אז החום הוא לא הבעיה, אלא העובדה שבאגם עצמו אין בכלל צל. מה גם שכשהשמש במרכז השמיים הנוף לאגם יותר "מסתנוור" וזוכים לתמונה פחות יפה (אנחנו ממש מתקטננים, כנראה שיהיה יפיפה שם בכל זמן ביום).
המים באגם קרים ממש אבל שווה להביא בגד ים למקרה שיתחשק להכנס :)

Highline, Glacier look out & loop
המסלול הכי יפה שעשינו!
לפי מה שאנחנו מבינים זה כמה מסלולים שמתחברים יחד. הייליין שמתחיל בלוגן ויזיטור סנטר, שבסופו יש עליה לתצפית על הגליישר, ירידה חזרה למסלול המקורי והמשך הליכה במסלול שנקרא דה לופ שמוביל לחניה. הכל יחד יוצא בערך 12 מייל.
אנחנו הגענו בשעה 07:00 לחניון של לוגן (שכבר היה כמעט מלא! נכנסנו בכניסה המערבית בשעה 06:00) והתכנון היה לסיים את המסלול בחניון של הדה לופ ומשם לקחת שאטל חינמי חזרה לרכב. מה שחשוב לדעת זה שבחודשי הקיץ הפארק עמוס במטיילים והסתבר שאכזב לדעת שהם לא בדיוק עומדים בעומס. חיכינו בתור לשאטל חזרה בערך שעה, כאשר רוב המיניבוסים שעברו הסכימו להעלות נהג מכל משפחה על מנת שיסע להביא את הרכב ולאסוף את שאר המשפחה בעצמו. אנחנו לדוגמה היינו צריכים לנסוע לכיוון השני של הפארק ככה שיצא שחיכינו המון זמן... בדיעבד היה שווה לשקול לעשות את המסלול עד לתצפית על הגליישר וחזרה, פשוט צריך לקחת בחשבון שזה מאריך את המסלול בעוד כמה מיילים בודדים, או אם באתם בשני רכבים אין לכם שום בעיה.
המסלול עצמו היה יפיפיה, והיופי רק התעצם מרגע לרגע. הולכים על צד ההר שצופה לנוף המדהים, עברנו מפלים קטנים שנוצרו כתוצאה מהקרח שנמס, מקטעים שממש עברו בשלג, וההיילייט של המסלול - התצפית לגליישר. בכלל לא ידענו שיש משם תצפית להר, והגליישר עצמו היה סגור באותם ימים בגלל שלגים. 1 ק"מ של עלייה משופעת מאוד! האמת שהיה אפילו קצת קשה, צריך לעלות באיזי ויהיה בסדר.
לא לוותר לעלות ממש עד הפסגה! זה נראה קשה אבל בסוף זה היה החלק הכי קל וקצר בטיפוס, ושם הנוף היה הכי הכי יפה. הגענו למעלה והיינו חסרי מילים, אפשר לראות משם שלושה אגמים בצבע תכלת, וצורות שנוצרו בקרחונים.

Iceberg
כשהגענו לויזיטור סנטר ביום הראשון אמרו לנו שהאייסברג סגור בגלל פעילות דובים. כשחזרנו יומיים לאחר מכן הודיעו שהמסלול נפתח חזרה למטיילים! אז גם אם יש מסלול ספציפי שרציתם אל תתייאשו ופשוט תתעדכנו בויזיטור סנטר/באתר.
16 ק"מ סה"כ (הלוך וחזור) שמגיעים לאגם טורקיז מלא בקרחונים. הקרח מחזיר אור בתוך המים והופך את הצבעים לאפילו יותר מיוחדים.
ממש שמחנו על הבחירה במסלול הזה ובכללי הרגשנו שכל המסלולים שעשינו היו מסלולים מנצחים, אבל אולי זה פשוט כל הפארק.
אחר כך חזרנו לחניון ומשם הלכנו במסלול אחר לאגם fishercap, כתוב שזה איזה 1 מייל לכיוון אבל זה היה הרבה יותר קצר... האגם עצמו ממש יפה, שמענו שאפשר לראות שם מוסים (החיה מוס) רוחצים במים, אבל לא התמזל מזלנו עד כדי כך, אולי שווה לשאול בויזיטור סנטר אם יש שעות עדיפות להגיע לשם.

Yellowstone National Park

ילוסטון מפורסם בזכות המגוון הביולוגי והמאפיינים הגאותרמיים שלו, שיצרו נופים ארטיסטים צבעוניים עוצרי נשימה. הפארק הוקם בשנת 1872, והיה הפארק הלאומי הראשון של ארה"ב!
הפעם ניתן מידע מאוד כללי על הפארק, בגלל שהוא שונה מרוב הפארקים שביקרנו בהם, מהבחינה שההיילט שלו הוא לא בהכרח במסלולי הליכה אלא יותר נקודות תצפית.
בגדול ממליצים פשוט לקחת את המפה בכניסה לפארק וככה תדעו בדיוק באילו איזורים יש יותר בריכות/גייזרים, ואפילו כדאי להכנס לויזיטור סנטר ולהגיד כמה זמן יש לכם ולפי זה ימליצו לכם לאילו נקודות הכי כדאי להספיק להגיע.
נמנה כאן את ההיילטים של הפארק, כמובן שיש עוד מה לראות:

גולת הכותרת של ילוסטון זה כמובן
Grand Prismatic Spring
ממש ממליצים לעלות לתצפית (מסלול קצר של בערך 1 מייל הלוך חזור) תוכלו לקבל תמונה מלאה של הבריכה שנראת שונה לגמרי מלמעלה!

Old Faithful Gasier
גייזר שמתפרץ כמה פעמים ביום בעוצמה מרשימה (כשאנחנו היינו התפרץ כל שעה), יודעים בפארק לצפות את זמן ההתפרצות ויהיה כתוב. אפשר להמשיך בשביל ולראות עוד כמה גייזרים, רוב האנשים באים רק לאולד פייטפול אז בשאר הגייזרים היה די ריק. אם יש לכם זמן זה נחמד (סך כל השביל של הגייזרים 3 מייל הלוך חזור, האולד פייטפול ראשון ונמצא ממש קרוב לחניה).

Hidden Valley
עוד מקום שהוא לא מסלול ולא בריכות חמות, אלא פשוט כביש דרך עמק ירוק מלא בביזונים! הם רובצים שם בקבוצות, חלקם אפילו מתקרבים ועוצרים את התנועה... חוויה ממש מגניבה, בעיקר בשקיעה.

בנוגע למסלולים בפארק שלא קשורים לבריכות והגייזרים; בגדול תכננו שלא לעשות "סתם" מסלולים אלא להשקיע את הזמן במקומות שהופכים את ילו סטון לילון סטון, אבל כן הגענו ל Brink of the lower falls שהיה מפל מטורף עם עוצמה הכי חזקה שראינו! יש מעין מסלול קצרצר (600 מטר תלולים) שיורד ממש עד למפל, ויש בהמשך מהחניה גם תצפית יפה מלמעלה על המפל וכל הקניון.

חוץ מזה, עשינו עוד מסלול קצר שנקרא mystic falls המליצו לנו עליו בויזיטור סנטר והאמת שהוא הרגיש די בזבוז של זמן... המפל היה קטן והמסלול עצמו די מעפן.
עוד המלצה חשובה, בתקופה שאנחנו באנו (סוף חודש יולי) היה פשוט חמסין בפארק בשעות הצהריים, באמת ברמה שקשה להסתובב, לעומת שעות הערב והבוקר המוקדמות שהיה נעים ואפילו די קריר. ממליצים להתחיל את היום מוקדם (לקראת זריחה) ככה גם לא תטיילו בשעות החמות, יהיו פחות אנשים ותגדילו את הסיכוי לראות בעלי חיים.

קישורים חיצוניים

• אתר שמרכז מסלולים בטבע
• אפליקציה שממפה נק' לינה ועוד
• אפליקציה למציאת תחנות דלק במחירים טובים ביחס לאזור